Wind of Change

אניצ’ה, אניצ’ה, אניצ’ה..

אם אי פעם תרגלתם מדיטציית ויפאסאנה, בטוח שמעתם את המילה הזו לפחות עשר פעמים ביום.

אניצ’ה היא אחד משלושת מאפייני המציאות כפי שהיא באמת לפי המסורת הבודהיסטית. המציאות ללא המשקפיים הפרטיות שלנו, ללא הגישה והפרספקטיבה האישית שלנו למציאות. בלי הפחדים, החששות, הזיכרונות והחלומות.

אניצה היא מושג שפירושו ההשתנות המתמשכת של המציאות, זו שאף פעם לא נעצרת.
היא קיימת בכל דבר מסביבנו ( עונות השנה למשל, פריחת הפרחים, שקיעה וזריחה, לידה ומוות בכל יום עם זריחת השמש ושקיעתה) וקיימת כמובן בנו -מבחינה פיזית- מוות של תאים בגוף, גדילה, שינוי.. ושינויים שמתרחשים ברמה פנימית יותר, אם זה דרך סרט או ספר שקראנו או מישהו שהרצה ופתח אותנו לרעיונות חדשים ונטע בנו זרעים של הטלת ספק בקיים ועורר את הגרעין לשינוי. העניין הוא שאנחנו לא מקדישים לכך תשומת לב מיוחדת ולא שמים לב לכך כי אנחנו עסוקים בחיים היומיומיים, בבעיות הרגילות בשגרה.. ולא ממש ערים לרגע בו השינוי מתרחש. וברגע שכבר משהו קורה ומשתנה אנחנו מופתעים למרות שהיו שם את כל הסימנים המוקדמים.

דבר נוסף שעומד בסתירה למאפיין השינוי הוא שאנחנו תמיד בטוחים שנוכל להשאיר את הדברים כפי שהם היו. להישאר כמו שהיינו, להיאחז במוכר, בידוע וללכת באותה הדרך, כי גם אם היא לא כל כך מועילה לנו היא עדיין ידועה, ודאית והמיינד הרי לא אוהב שינויים. הוא אוהב צורות ותבניות ודרכים מוכרות. לפעול לפי חוקים, נורמות וכללים ולהשאיר אותנו באיזו שהיא אשליה של לקבל את המצב כמו שהוא, את המציאות כמו שהיא ובאיזה שהוא מקום להפיל את האחריות על מישהו אחר או על הסביבה הקיימת ורק לא עצמינו.

איינשטיין אמר שזוהי אי שפיות ללכת באותה הדרך שוב ושוב ולקוות לתוצאה שונה. הגיוני נכון..? ועדיין.. שוב ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו עם בני הזוג הלא נכונים, בעבודה שלא עושה לנו טוב, במקום שלא נעים לנו, עושים בחירות כאלה ואחרות מכוח האנרציה, מכוח ההרגל ואולי אפילו מחוסר אחריות.

לפעמים צריך לעשות זום אאוט כדי לעשות זום אין. לפסוע מחוץ לקופסא הקטנה שלנו כדי להתחיל להקשיב פנימה, לצלול לתחתית האגם שם לא מרגישים את הגלים ואפשר להתחיל להקשיב לקול הפנימי שלנו, זה שיודע מה אנחנו באמת צריכים.
תרגול של מדיטציה/ ו תרגול של אסאנות הם כלים כדי להגיע לשם. גם מוזיקה, אומנות או כל דבר שעוזר לנו להתחבר לאמת הפנימית שלנו. להשקיט את הרעשים החיצוניים של מה כדאי ומה צריך ומה נורמלי ומה מקובל, וליצור הקשבה פנימית ואז אולי נוכל להגיע להחלטה נכונה, שבאמת טובה לנו. החלק הקשה יגיע כשנחליט לפעול. אז, תגיע אלינו רשימה של סיבות הגיוניות מאוד(!!) ללמה לא לשנות, למה להישאר בסביבה המוכרת לנו וכשזה יגיע האתגר הוא להישאר נאמן לעצמך. לבחירה. לשינוי.

אני מזמינה אתכם לסקור את האלמנטים השונים שמרכיבים את החיים שלכם- החל ממקום מגורים, עבודה, בן זוג,לימודים וכו’ ולבדוק האם יש שם מקום לשינוי.? האם אני שם מבחירה, כי זה טוב לי או אני שם כי זה נוח..?
“אם תעשה תמיד את מה שתמיד שעשית, תגיע תמיד רק לאן שהגעת..” ..
תעצרו, קחו חמש דקות ביום לשבת, להתבונן בנשימה, להרגיע את גלי המחשבה כדי להתחבר לקול הפנימי, כדי להתחיל לחקור ולחפש את האמת ואולי אף לעשות שינוי ולהגיע למקום טוב יותר.

ואם כבר החלטתם ללכת בעקבות הקול הפנימי, בעקבות הלב, תמשיכו להקשיב לו.. הוא ייקח אתכם רחוק 🙂

Advertisements

12 Comments

  1. oded

    הי עינבל
    צד את עיני הציטוט של אינשטיין(כמובן) שאין סיבה שהתוצאה תשתנה אם נחזור שוב ושוב על אותו דבר.
    ואולי הוא צודק בפרספקטיבה שלו, אבל בעולם הקוונטי (בו אינשטיין סירב להאמין וסירב לקבל) אם נחזור שוב ושוב על אותו תהליך, נקבל תוצאות שונות לגמרי…

    שינוי זו החלטה לא קלה. אני היום עומד על בצומת בו אני צריך להחליט אם להשאר בדירה הנוכחית (על חסרונותיה ) או לעבור לדירה אחרת שהחסרונות בה לא ידועים. לרוב אנשים מעדיפים את החסרונות המוכרים על פני החסרונות הלא מוכרים ואולי היעדר העוגן…
    ימים יגידו

    1. Inbaloola

      עודד 🙂 דבר ראשון תודה שלקחת את הזמן לקרוא ולהגיב.. זה משמח! דבר שני לגבי הדירה, דמיין את עצמך בשני המקומות. מי מביניהם מעורר בך השראה? מרגש? נכון שזה לא ודאי אבל לא עדיף לקבל החלטה ואולי לטעות מאשר לחשוב מה היה קורה אילו..? וכן, להקשיב פנימה גם בנושא הזה. של להבין מה אתה צריך יותר ואולי זה שינוי?

  2. kobi alk

    מדהימה כתמיד, תודה לך על הכתיבה מעוררת ההשראה. שכל השינויים וההתפתחויות בחיינו יהיו ממקום טהור ללא משקפיים ולמקום טוב יותר.

    1. Inbaloola

      זו השאיפה.. ממקום נקי, אבל גם אם זה בסוף לא למקום טוב יותר זה בטח יהיה למקום שהיינו צריכים להגיע. כדי ללמוד משהו, כדי להבין. בכל צעד ובכל שינוי יש לנו שיעור והגדולה היא לקחת את האחריות על כל החלטה. לראות את הדברים כפי שהם..

  3. stav

    ענבלי האהובה, כהרגלך – מעוררת השראה ומאתגרת חשיבה
    מסכימה עם דברייך וכמובן מתחברת, והמשפט שהכי נגע לי שבו אני נוהגת להשתמש הרבה ביומיום – בעיקר בקבלת החלטות הוא שלפעמים צריך לעשות זום אאוט כדי לעשות זום אין, זה כ”כ נכון וכ”כ משפיע בהרבה מאוד מקרים. אני לא יודעת מה מפחיד יותר – ההחלטה לעשות שינוי, או רגע לאחר שהשינוי נעשה. בכל מקרה, צריך לגשת באומץ לשני המקרים..

    1. Inbaloola

      אני חושבת שאחרי שהשינוי נעשה הוא הרגע “המפחיד” או בוא נקרא לו מאתגר.. כי זה כבר קיים ולא רק במחשבות. קיים במישור הפיזי. אבל אם נניח לרגע את הפחדים ונראה את הסיטואציה החדשה, נפרק אותה לגורמים. היא כבר לא תהיה כל כך מפחידה. תחשבי על כל דבר בחיים שפחדת ממנו וברגע שהוא נהיה מוכר הפחד נעלם.. ותחזרי לנקודה בה הכל מתחיל ונגמר במחשבה ובתפיסה שלנו לגבי דברים ומשם זה פועל יוצא לתוצאה. מאחלת לך ולכולנו את כל האומץ כדי לעמוד מאחורי החלומות והשאיפות וללכת איתם מעבר לגבולות הדמיון 🙂

      1. stav

        אני חושבת שזה תהליך, זה מתחיל בפחד להתחיל לשנות ועובר לרגע שבו השינוי נעשה. שם הפחד מתחיל להעלם והופך באמת להיות מוכר. אני אומרת שלפחד צריך להסתכל בעיניים, אסור לפחד ממנו, צריך להפוך אותו לאתגר. אני בדיוק עומדת בפני סיטואציות כאלו של החלטות ושינויים וזה מדהים כמה הזום אאוט וההקשבה פנימה עוזרים לראות את הסיטואציה החדשה כמוכרת יותר וחיונית.

  4. oded

    האם זו סתיו שאני מכיר???
    ועינבל- הדירה החדשה משרה השראה טובה יותר מבחינתי לחיים ת(ואוירהטובה יותר לתירגול יוגה) אבל מביאה גם חששות חדשים. יש גם את השאלה ששנה שלמה התרגלתי לסביבה שלי (ולחברים שלי) והשינוי מזיז אותי משם. רוב הסיכויים שאני אכן עובר אבל אין ספק שהשאלות הפנימיות אכן עולות.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s